רישיון הנהיגה שלנו הוא הרבה יותר מסתם כרטיס פלסטיק; הוא מסמל חופש, עצמאות, ולעיתים קרובות גם את היכולת להתפרנס ולנהל חיי שגרה תקינים. אולם, זכות זו אינה מוחלטת והיא תלויה בין היתר בכשירות רפואית תקינה. כאשר עולה חשד לגבי כשירותו הרפואית של נהג – אם בעקבות עבירות תעבורה חמורות, מצב רפואי חדש, או דיווח מגורם כלשהו – נכנס לתמונה המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד).

המרב"ד הוא יחידה של משרד הבריאות, הפועלת מטעם משרד הרישוי. תפקידו הוא לבדוק ולאבחן את כשירותם הרפואית והנפשית של נהגים ומועמדים לרישיון נהיגה. ההמלצות וההחלטות של המרב"ד הן בעלות משקל מכריע, ולעיתים קרובות קובעות אם נהג יוכל להמשיך לנהוג, באיזה תנאים, או שמא רישיונו יישלל לחלוטין.

מתי תזומנו לבדיקה במרב"ד?

זימון למרב"ד אינו עניין של מה בכך, והוא מתרחש במגוון נסיבות, חלקן מוכרות יותר וחלקן מפתיעות:

1. עבירות תעבורה חמורות: נהגים שביצעו עבירות תנועה חמורות במיוחד (לדוגמה, נהיגה בשכרות/סמים, תאונות דרכים עם נפגעים, עבירות חוזרות ומצטברות), במיוחד אם קיים חשד לבעיה התנהגותית או התמכרות.
2. מצבים רפואיים: נהגים שאובחנו עם מחלות כרוניות מסוימות (לדוגמה, אפילפסיה), בעיות נוירולוגיות (לדוגמה, אירוע מוחי), הפרעות שינה (דום נשימה בשינה), או בעיות ראייה ושמיעה משמעותיות שעלולות להשפיע על יכולת הנהיגה.
3. שימוש בסמים או אלכוהול: חשד לשימוש לרעה באלכוהול או סמים (גם אם לא בהקשר של נהיגה), עלול להוביל לזימון.
4. גיל מבוגר: נהגים מבוגרים, מעל גיל מסוים, נדרשים לעבור בדיקות רפואיות תקופתיות.
5. דיווח מצד ג': רופאים, המשטרה, בתי המשפט או גורמים אחרים, שיש להם חשד לגבי כשירותו של נהג ידווחו על כך למכון הרפואי.
6. נהגים מקצועיים: נהגי אוטובוס, מוניות, משאיות, רכבי חירום וכו', מחויבים לעבור בדיקות קפדניות יותר ותכופות יותר.
   
   

תהליך הבדיקה במרב"ד וההשלכות

הבדיקה במרב"ד כוללת לרוב מספר שלבים:

• שאלונים: מילוי שאלונים מפורטים אודות היסטוריה רפואית, הרגלי חיים, ושימוש בחומרים פסיכואקטיביים.
• בדיקות רפואיות: בדיקות פיזיות, בדיקות ראייה, שמיעה, ולעיתים גם בדיקות דם או שתן (לדוגמה, לאיתור שרידי סמים/אלכוהול).
• בדיקות פסיכולוגיות/פסיכיאטריות: במקרים מסוימים, יופנה הנהג לבדיקות אצל פסיכולוג תעבורתי או פסיכיאטר. בדיקות אלו יכולות לכלול ראיונות, מבחנים ממוחשבים ומבחני אישיות.
  
  

בסיום התהליך, המרב"ד שולח את המלצותיו למשרד הרישוי. ההמלצות יכולות לנוע בין:

• אישור כשירות מלא: הנהג כשיר לנהיגה ללא הגבלות.
• הגבלות רישיון: אישור נהיגה תחת הגבלות מסוימות (לדוגמה, נהיגה עם משקפיים, רק בשעות היום, ללא כבישים מהירים).
• השעיה או שלילה זמנית: הרישיון מושעה עד לבירור נוסף או עד לטיפול במצב רפואי.
• שלילה קבועה: במקרים חמורים, המרב"ד יכול להמליץ על שלילה קבועה של רישיון הנהיגה.
  
  

חשיבות הייצוג המשפטי מול המרב"ד

זימון למרב"ד עלול להיות מדאיג ביותר, שכן הוא מאיים באופן ישיר על יכולתכם לנהוג. חשוב להבין שכל מהלך והחלטה שלכם בשלב זה יכולים להיות קריטיים. אל תתמודדו לבד!

זומנתם למרב"ד? זה הזמן לקבל ייעוץ מקצועי. פנו לעו"ד מילנה סדיקוב – מומחית בדיני תעבורה – שתלווה אתכם בתהליך ותסייע לכם לשמור על הרישיון ועל חופש התנועה שלכם.

פנו מיד לעורך דין מומחה בתחום התעבורה ודיני המרב"ד. עורך דין מקצועי יוכל:

• הכנה לבדיקות: לייעץ לכם כיצד להתכונן לבדיקות השונות, אילו מסמכים רפואיים להביא, וכיצד להתנהל במהלך הראיונות והבדיקות.
• איסוף מסמכים רפואיים: לסייע באיסוף מסמכים רפואיים חיוניים מהרופאים המטפלים, שיכולים לתמוך בטענת הכשירות שלכם.
• ייצוג מול המרב"ד: עורך דין יכול לפנות למרב"ד, להגיש מסמכים, להבהיר נקודות, ולעיתים אף לנסות ולתאם פגישות עם הגורמים הרלוונטיים.
• הגשת ערר על החלטה: אם התקבלה החלטה שאינה מקובלת עליכם (לדוגמה, שלילה או הגבלות חמורות), עורך דין יכול להגיש ערר לוועדת ערר מחוזית ואף לבית המשפט, ולנסות לשנות את רוע הגזרה.
• הבנת ההליך: לפרט בפניכם את כל שלבי ההליך, להסביר את משמעות ההחלטות השונות, ולסייע לכם לקבל החלטות מושכלות.
  
  

התמודדות עם המרב"ד היא תהליך מורכב, רפואי-משפטי, שדורש ידע וניסיון. רישיון הנהיגה שלכם חשוב מכדי להשאיר אותו לידי הגורל. ליווי משפטי מקצועי מעורכת דין מומחית מילנה סדיקוב הוא המפתח לשמירה על רישיונכם ועל עתידכם כנהגים.